שכונות מגדלי המגורים בישראל נמצאות כמעט בכל עיר בארץ ונראה שהן הופכות במהירות לטיפולוגיה עירונית ישראלית חדשה ללא הקשר מקומי. הפרויקט עוסק במרחבים הריקים הרבים בשכונות המגדלים, מבקש למלא אותם בתוכן חדש ובוחן כיצד ניתן להשאיר את האיכויות הקיימות תוך הוספה של הערכים החסרים במרחב העירוני. בלשון אחרת, הפרויקט עוסק בשאלה כיצד ניתן להפוך את שכונת המגדלים ממרחב גנרי למרחב בעל זהות מקומית מוגדרת, למקום המחובר לסביבה העירונית, הטבעית והאנושית, וכיצד ניתן להתערב בהן כך שכל שכונה תהיה ייחודית וחד פעמית בנוף הישראלי.

הפרויקט מציע התערבות בשכבה חדשה, שתייצר עירוניות פעילה ועשירה, עירוב שימושים ומרחב ציבורי הנעדר משכונות המגדלים כיום: מסחר, מבני ציבור, תעסוקה, תעשיה, רחובות הליכתיים בעלי חזיתות פעילות והוספה של יחידות דיור. זאת מתוך אמונה כי ההתערבות תאפשר היווצרות של קהילה מגוונת ומרחב הטרוגני שתורם לעירוניות פעילה וליצירה של המשכיות בשכונה.

שכונת "עיר ימים" בנתניה היא דוגמא קיצונית ומובהקת לתופעת שכונת המגדלים בישראל. השכונה ממוקמת בדרום העיר בין שמורות טבע ומרחב חוף טבעי, היא מאופיינת במגדלי מגורים, המכילים דירות גדולות ושטחים פתוחים עצומים ביניהם. התכנון העתידי של השכונה אמור להמשיך את מגדלי מגורים במערב השכונה בשטחי חולות טבעיים בסמוך לחוף הים. הפרויקט מדגים כיצד ניתן להתערב בשכונה ולמלאה באותה כמות של יחידות דיור, תוך העלאת התכסית בשכונה ובנייה מרקמית. כך ניתן יהיה לייתר את הצורך בהמשך הבניה לכיוון החוף והרס המרחב הטבעי.